תת"ע 25426/08

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. הדיון התמקד בשאלה האם הנאשם אכן היה שיכור בעת האירוע והאם נהג ברכב מיוזמתו או לבקשת קצין משטרה. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו וקבע כי הנאשם אכן היה שיכור, לאחר שערך בדיקה מדעית שגילתה סף כפול מהסף החוקי של אלכוהול בגופו. אינדיקטורים התנהגותיים, כגון ריח אלכוהול חזק, מראה מרושל והתנהגות רדומה, כמו גם מבחני פיכחון כושלים, תמכו במסקנה זו. בית המשפט מצא כי טענת הנאשם כי צרך רק בקבוק בירה אחד אינה מהימנה, שכן בהמשך הודה כי צרך שלושה בקבוקים. נסיבות האירוע, לרבות ניסיונו של הנאשם לשבש את בדיקת הנשיפה והתנהגותו המתחמקת במהלך המשפט, הביאו את בית המשפט למסקנה כי הוא היה מודע לשכרותו וניסה להסתירה. באשר לשאלה האם הנאשם נהג ברכב מיוזמתו, קבע בית המשפט כי מעשיו מצביעים על כוונה לנסוע לביתו בפתח תקווה ולא רק לפנות את הרכב כפי שביקשה המשטרה. מסלולו של הנאשם, שתואר על ידי שוטרת, הצביע על נסיעה תכליתית, וטענתו כי התכוון לאסוף חבר לא הייתה ראויה. בנוסף, בית המשפט ציין כי הנאשם מעולם לא טען כי נהג לבקשת שוטר, דבר שיכול היה לשמש כהגנה, אלא הכחיש כי צרך אלכוהול. השופט הגיע למסקנה כי החלטתו של הנאשם לנהוג נבעה מרשלנותו ומחוסר התחשבות בשכרותו שלו, ולכן הוא אשם בעבירות המיוחסות לו. פסק דין זה ניתן בנוכחות הנתבע ובא כוחם המייצג את שני הצדדים.