ע"מ 55858-12-15

תקציר

התיק נסוב סביב הסיווג המתאים וחבות המס העוקבת של תאגיד זר, LLC, על פי הדין הישראלי. בית המשפט קובע כי LLC, הפועלת בארה"ב, צריכה להיות מסווגת כישות משפטית עצמאית, נפרדת מבעלי מניותיה, על פי דיני המס בישראל. סיווג זה נקבע על ידי מערכת המס המקומית בישראל, למרות אפיונה המנוגד בדיני המס בארה"ב כישות "שקופה". כתוצאה מכך, הכנסותיה של LLC מפעילותה העסקית בארה"ב נחשבות להכנסות מפעילות עסקית ולא לדיבידנדים. לפיכך, המס ששילמה המערערת, בעלת מניות בחברת LLC, בארה"ב, נחשב כמס על הכנסה עסקית. מסקנה זו נתמכת גם בבחינת דיווחיה של המערערת לרשויות המס בארה"ב, שם נרשמה ההכנסה המיוחסת מחברת LLC כהכנסה עסקית. בית המשפט דן גם בסוגיית זיכויי המס הזרים וקובע כי לא ניתן לזקוף את המס ששולם בארה"ב כנגד המס החייב בישראל על הכנסות מדיבידנד. זאת משום שהמסים שולמו על מקורות הכנסה שונים; המס בארה"ב היה על הכנסות עסקיות, ואילו המס הישראלי הוא על הכנסות מדיבידנד. זאת ועוד, המערער, תושב ישראל, אינו זכאי לזיכוי ממס ישיר או עקיף, כמפורט בפקודת מס הכנסה, בשל היותו יחיד ולא חברה. לבסוף, בנוגע להוצאות פחת בגין דירת מגורים להשכרה בארה"ב, בית המשפט קובע כי פקודת מס הכנסה אוסרת על התרת פחת בגין רכיב הקרקע של הדירה. הפקודה מבחינה בין בניינים לבין נכסים אחרים, וקובעת כי הקרקע שעליה עומד בניין אינה כפופה לפחת. לפיכך, יש להקצות שליש מעלות הדירה לרכיב הקרקע, ולא ניתן לתבוע הוצאות פחת בגין חלק זה. גם שיעורי פחת מיוחדים לדירות מגורים להשכרה, כמפורט בתקנות מס הכנסה, אינם חלים במקרה זה, שכן הם מיועדים אך ורק לדירות המושכרות בישראל. סיכומו של דבר, הערעורים נדחים, והמערערים נדרשים לכסות את הוצאות המשיב בסך של 25,000 ₪.