פר"ק 15930-09-19

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת המבקשים להאריך את המועד האחרון להגשת תביעת החוב שלהם נגד חברה שעברה הליכי פשרה. המבקשים, שהם נושים של החברה, לא הגישו את תביעתם בתוך המועד שנקבע במקור. הנאמן טען כי היה על המבקשים לתמוך את בקשתם בתצהיר שהוכן כדין וכי אין עליהם חובה ליידע את המבקשים באופן פרטני על הליכי הפשרה. עם זאת, בית המשפט נתן למבקשים הזדמנות לתקן את השמטת התצהיר ומצא כי אכן, המבקשים לא היו חייבים לקבל הודעה פרטנית מהנאמן. בית המשפט קיבל את טענת המבקשים כי לא ידעו על המועד הספציפי להגשת תביעות החוב, למרות שידעו שהחברה נקלעת לקשיים כלכליים. הודגש כי בניגוד להליכי פירוק או פשיטת רגל, חזקה על נושים בהליכי פשרה כי הם יודעים מהו המועד האחרון להגשת תביעות. התקופה הקצרה להגשת תביעות בהליכי פשרה והנסיבות הספציפיות של תיק זה – לרבות אישור בית המשפט לאחרונה להסדר הנושים, היעדר תביעות חוב שנבחנו וסיכויי ההצלחה של תביעת המבקשים – כל אלה מצדיקים גישה גמישה. לפיכך, הבקשה להארכת המועד מתקבלת. ההחלטה מתקבלת בהעדר גורם ואין צו להוצאות.