ת"א 2201/04

תקציר

התובע תבע את הנתבע, עורך דין במקצועו, בגין רשלנות מקצועית בשתי עסקאות נדל"ן שגרמו לתובע לחייב במס רווחי הון בסך 29,815 ₪. התובע ירש חלק בדירה בתל אביב ובמסגרת הסכם משפחתי העביר את חלקו ללא תמורה לאחייניתו תוך רישום מחצית הזכויות במגרש בנתניה על שמו. הנתבעת ייצגה את התובעת בעסקאות אלו ודיווחה עליהן לרשויות המס, בטענה לפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, אשר פטר מוכרים שלא מכרו דירת מגורים אחרת בארבע השנים שקדמו לכך. הנתבעת לא ציינה את סעיף הפטור בטפסים וכאשר נשאלה על ידי רשויות המס, בחרה ב-49ב (1) מבלי להתייעץ עם התובע. שנתיים לאחר מכן, מכר התובע את דירתו ברחוב ארלוזורוב ושכר עורך דין אחר, אשר טען לפטור זהה על סמך הצהרת התובע כי לא מכר דירה פטורה ממס בארבע השנים האחרונות. רשויות המס דחו את הפטור, וקבעו כי כבר נעשה שימוש ב-49ב (1), והעריכו את התובע במס רווחי הון. עורך דינה השני של התובעת התנגד וטען כי העסקה הראשונה כללה דירה בירושה והייתה צריכה להיות פטורה לפי סעיף 49ב (5). רשויות המס דחו את ההתנגדות, והתובע שילם את המס בתוספת קנסות. בית המשפט מצא כי הנתבע ייצג את התובע בעסקה הראשונה והפר את חובת הזהירות שלו בכך שלא התייעץ עם התובע לגבי בחירת הפטור ולא הסביר את ההשלכות העתידיות של שימוש בסעיף 49ב (1). עם זאת, בית המשפט מצא גם את עורך הדין השני רשלן בכך שלא בדק את תיק המס המלא של התובע טרם הגשת ההתנגדות וכי רשלנותו תרמה לנזק. לפיכך, בית המשפט הטיל אחריות משותפת הן על הנתבע והן על עורך הדין השני, והורה לנתבע לשלם לתובע את מלוא סך הפיצויים בסך 31,034 ₪ (מס רווחי הון בתוספת קנסות) בתוספת ריבית והוצאות, ואילו עורך הדין השני ישפה את הנתבע בשיעור של 30% מסכום זה.