ת"ק 33275-05-21

תקציר

פסק דין זה דן בתיק שהובא לבית המשפט לתביעות קטנות באילת בנוגע לסכסוך על הסכם שכירות בין המשכירים, אברהם ואח', לבין שוכר, חורש ואח'. עיקר המחלוקת נסובה סביב נזקים לכאורה שגרם השוכר לנכס המושכר, לרבות מקרר ומזגן, ותביעת לשון הרע שכנגד של השוכר כנגד המשכיר. פסק הדין מתייחס תחילה לשאלה האם ניתן להגיש את התביעה על סמך הסכם חתום המוותר על תביעות כאלה. השופטת קובעת כי מאחר שהמשכירים השכירו בעבר את היחידה והיו מודעים להליך הבידוק הביטחוני, תביעתם נדחית מאחר שהיא סותרת את ההסכם שנחתם. עם זאת, השופט ממשיך להעריך את היתרונות של התביעה, בהתחשב בנסיבות ובראיות הקיימות. נמצא כי אין ראיות ישירות הקושרות את השוכר לנזקים, אך ראיות נסיבתיות מצביעות על אחריותו של השוכר. השופט מורה לשוכר לשלם 3,800 שקל בגין הנזקים. באשר לתביעה שכנגד, השופט מצדד בשוכר וקובע כי המשכירים פרסמו תכנים מכפישים ברשת??????? למרות שהמשכירים טענו כי השוכר הוא "פושע", השופט מפרש זאת כניסיון להפעיל לחץ על השוכר ולהכפיש את שמו. מאחר שהפרסום אינו נופל תחת קטגוריות מותרות כלשהן והמשכירים מודים בביצועו, הם נדרשים לשלם לשוכר פיצוי בסך 3,800 ₪. בקשות שני הצדדים להוצאות נדחות, והתיק נסגר.