ע"ו 49699-02-20

תקציר

המערער, הסובל מירידה בשמיעה ומטינטון, ערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שדחתה את תביעתו לקצבת נכות בגין שירותו הצבאי. הוועדה ביססה את החלטתה על נטייתו של המערער להגזים בתסמיניו ועל חוסר מהימנותן של חלק מבדיקות השמיעה. עם זאת, ההכרה בליקוי השמיעה שלו בתדרים גבוהים והקשר שלו לשירות כבר נקבעה. בית המשפט לא מצא פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה והסכים כי טענותיו של המערער בדבר טנטון קבוע אינן אמינות בשל חוסר עקביות בבדיקות השמיעה שלו והאופי הסובייקטיבי של מצבו. הערעור נדחה, אך ניתנה למערער הזדמנות לערער בפני ועדת ערר על דחיית תביעתו להכרה בליקוי שמיעה בתדרי דיבור, מאחר שלא נמסר לו על זכות זו קודם לכן. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, ותיקו הרפואי של המערער הוחזר למשיב.