סע"ש 33603-12-19

תקציר

עניינו של פסק דין זה בתביעה שהגיש מר ציון פרגיאן (התובע) כנגד מעסיקיו לשעבר (הנתבעים) בבקשה לבטל פסק דין שניתן בהסכמה, או לחילופין לקבל פסק דין הצהרתי שיאפשר לו להגיש תביעה עתידית בגין נזקים עתידיים כנגד הנתבעים. התביעה המקורית (תיק מס' 66045-05-19) מיום 28.5.19 נגעה להפרות לכאורה של זכויותיו כעובד, לרבות פיטורים שלא כדין בשל מצבו הרפואי, דיווח חסר על שכרו ואי תשלום הטבות שונות. הצדדים הגיעו להסכם פשרה ביום 14.11.19, אשר קיבל אז תוקף של פסק דין. אלא שכעת מבקש התובע לבטל פסק דין זה, בטענה כי לא היה מודע עד תום להשלכות הסדר הפשרה וכי הוטעה. לטענתו, ההסכם מתייחס רק לנזקי העבר ואין בו כדי למנוע ממנו להגיש תביעות עתידיות. עוד טוענת התובעת כי יש לבטל את פסק הדין בשל אי תשלום על ידי הנתבעים, שכן סכום הפשרה לא שולם במועד. בנוסף, מבקש התובע פסק דין הצהרתי שיאפשר לו במפורש להגיש תביעות עתידיות. החלטת בית המשפט דוחה את טענת התובע לביטול פסק הדין. נמצא כי הסכם הפשרה לא נבע מטעות או הטעיה וכי התובע היה מודע לכך שהוא כולל את כל התביעות הקשורות להעסקתו ולסיום העסקתו. בית המשפט מקבל את עדותה של עורכת דינה לשעבר של התובעת, עו"ד גלית מרגלית נסים, אשר הצהירה כי הסבירה לתובע כי ההסכם יסדיר את כל התביעות העתידיות נגד המעסיק, אם כי הוא עדיין יכול לתבוע את קרן הפנסיה או את המוסד לביטוח לאומי. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי אי תשלום סכום הפשרה על ידי הנתבעים במועד נבע מסירובה של התובעת לקבל את התשלום, ולפיכך אי התשלום אינו יכול להוות סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין. באשר לבקשה החלופית לפסק דין הצהרתי, מסכים בית המשפט עם הנתבעים כי מדובר למעשה בחזרה על הטענה העיקרית לביטול פסק הדין. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי לתובע שמורה הזכות להגיש בקשה לסעד של פיצול, ובלבד שיעשה כן בטרם תוגש תובענה נוספת. עם זאת, התביעה הנוכחית אינה נחשבת לבקשה לסעד של פיצול, שכן היא אינה כוללת את הנימוקים וההסברים הדרושים. משכך, נדחית התביעה לביטול הסכם הפשרה. בית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן, בהתחשב במצבו הקשה לכאורה של התובע. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים וחתום על ידי השופט נ.ז.א. מאיר חן והשופטת נ.צ.מ. ורדינה יריב.