ע"א 11069-09-16

תקציר

הערעור הוא על סכסוך על חלקת קרקע. המערערת, עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, מבקשת לסלק את המשיבים – בני קורן, דוד שגב, מאיר אמסלם ועלי אלוש – מהחלקה האמורה הצמודה לשטח שהם חוכרים מעמידר. עמידר טוען כי המשיבים פלשו לקרקע שלא כדין. המשיבים טוענים כי רכשו את הזכויות במקרקעין מהדייר הקודם, רחמים מזרחי, והחזיקו בה כדין במשך שנים רבות מבלי שעמידר התנגד. עוד הם טוענים כי רכשו את הקרקע מעמידר אך החברה לא התנגדה להחזקתם בשטח. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי עומדת להם זכות דיירות מוגנת בשטח שבמחלוקת. עם זאת, עמידר טוען כי המשיבים לא הביאו ראיות לכך ומבקש להגיש בערעור ראיות נוספות שיש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי על ההחלטה. הראיות הנוספות כוללות את חוזה החכירה שנחתם בין עמידר למזרחי ורישומי פגישות בין הצדדים בנוגע לרכישת הקרקע על ידי המשיבים. המשיבים מתנגדים להגשת ראיה חדשה זו, בטענה כי אין לקבלה, שכן היא תשנה את נימוקי הערעור ותהווה משפט אחר. עוד הם טוענים כי הראיות אינן רלוונטיות וכי עמידר ידע עליהן טרם הכרעת דינו של בית משפט קמא אך בחר שלא להציגה אז. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת עמידר, בקובעה כי המשיבים פתחו חזית זו בכך שתבעו להגנתם זכויות במקרקעין וכי הראיות הנוספות נחוצות לביאור טענותיהם. עוד צוין בפסק הדין כי המשיבים טענו לזכויות דיירות מוגנות באזור וכי פסק דינו של בית משפט קמא התבסס במידה רבה על כך. לפיכך, יוחזר התיק לבית משפט השלום על מנת שיחליט כיצד להמשיך עם הראיות הנוספות והאם נדרש שינוי בגזר הדין. כמו כן נדרש עמידר לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪.