ע"נ 45074-03-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בע"נ 45074-03-24 פלוני נ' קצין התגמולים** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בערעור שהוגש לבית הדין המנהלי מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 ("חוק הנכים"), ובפרט לאור תיקון 29 לחוק, המכונה "תיקון גורן". סוגיית הליבה שעלתה לדיון היא האם פגיעה שנגרמה לשוטר קהילתי במהלך משימת שיטור בעת אירוע המוני (תהלוכת ל"ג בעומר) מהווה "חבלת שירות" כהגדרתה בחוק, ולאור הצמצומים שנעשו בתיקון 29, בעיקר לגבי משרתי קבע. **העובדות הרלוונטיות** המערער, שוטר קהילתי, הוצב במחסום משטרתי בעיר ביתר עילית ביום ל"ג בעומר תשפ"ב (19.5.2022) כחלק מהיערכות משטרת ישראל לאירועי היום. במהלך הצבת המחסום, רכב פגע ברגלו השמאלית וגרם לו לחבלה בקרסול. המערער הגיש תביעה להכרה באירוע כתאונה שאירעה במהלך פעילות מבצעית, אך קצין התגמולים דחה את התביעה על הסף, בטענה שהחבלה אינה עומדת בהגדרות תיקון 29 לחוק הנכים, שכן היא אירעה בזמן משמרת אך אינה עולה לכדי "פעילות מבצעית" או "אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות". **השאלה המשפטית המרכזית** האם הפגיעה במערער, שוטר בשירות קבע, שאירעה במהלך הצבת מחסום משטרתי לצורך פיזור תהלוכה המונית, מהווה "חבלת שירות" כמשמעותה בחוק הנכים, לאור תיקון 29, ובפרט האם ניתן לראות את הפעילות כ"פעילות מבצעית" או כ"אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות המשטרתי"? **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **משמעות תיקון 29 לחוק הנכים ("תיקון גורן"):** * **צמצום הזכאות:** פסק הדין מדגיש כי תיקון 29, אשר נכנס לתוקפו ב-27.4.2017, נועד לצמצם את היקף הזכאות של משרתי קבע (חיילים ושוטרים) להכרה בנכותם כנכות שירות. * **תכלית התיקון:** התיקון בא בעקבות המלצות ועדת גורן, שזיהתה ריחוק מהייעוד המקורי של חוקי השיקום והכרה בנפגעים גם בנסיבות שאינן ייחודיות לשירות הביטחון. מטרת התיקון הייתה לייחד את ההכרה לאירועים בעלי זיקה ייחודית לשירות הצבאי/משטרתי. * **הגדרת "חבלת שירות" לאחר התיקון:** כעת, "חבלת שירות" מוכרת רק אם נגרמה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כזו, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות. 2. **החלת חוק הנכים על שוטרים:** * פסק הדין מבהיר כי מכוח חוק המשטרה (נכים ונספים), תשמ"א-1981, חוק הנכים חל גם על שוטרים, ובמקרים הרלוונטיים, "חייל בשירות קבע" יפורש כאילו מדובר בשוטר בשירות משטרת ישראל. 3. **פרשנות המונח "פעילות מבצעית":** * **ליבת המשימה:** הפסיקה מפרשת "פעילות מבצעית" כפעילות שתכליתה הישירה היא הגשמת משימות הארגון הביטחוני על פי חוק, והיא נמצאת בליבת המשימה הביטחונית, ולא בחלקים המנהלתיים התומכים בה. * **גמישות בפרשנות:** יחד עם זאת, הוכרה אפשרות כי פעולות שאינן ייחודיות לשירות הביטחון, אך אירעו *במהלך* זמן הפעילות המבצעית, ייחשבו כחלק ממנה. הדוגמה שניתנה היא נפילה במהמורה במהלך פעילות מבצעית. * **הגבולות:** לעומת זאת, נסיעה למקום שבו אמורה להתחיל פעילות מבצעית, *טרם* תחילת הפעילות, אינה בהכרח פעילות מבצעית, אם כי פעילות מבצעית יכולה לכלול שלבים מקדימים. 4. **הכרעה לגופו של עניין – קביעת הפעילות כמבצעית:** * **החומר שהובא:** בית הדין ניתח את טענות הצדדים, את פקודת המבצע של המשטרה, את תיאור האירוע על ידי המערער, ואת הפסיקה הרלוונטית. * **נימוקים לקביעה:** * **אופי האירוע:** נקבע כי אירועי ל"ג בעומר, בפרט לאור כמות המשתתפים והתגבור המשטרתי הנדרש, אינם בגדר פעילות שגרתית של שמירה על הסדר. הם בעלי אופי, מהות ונסיבות ייחודיים לשירות המשטרה, אף אם מתרחשים פעם בשנה. * **הגדרת "חבלת שירות" בפסיקה:** בית הדין הסתמך על פרשנות מרחיבה שניתנה בחלק מהפסיקות, לפיה די בכך שהחבלה התרחשה *במהלך* פעילות מבצעית, ואין הכרח שהיא נגרמה *עקב* הפעילות המבצעית עצמה או שהיא נושאת אופי ייחודי. * **דוגמאות מהפסיקה:** בית הדין שאב חיזוק מהחלטות קודמות (כמו ע"נ 45074-03-24 פלוני נ' קצין התגמולים, ע"נ 21321-09-19 פלוני נ' קצין התגמולים, וע"נ 25307-12-20) שבהן הוכרו פגיעות שאירעו במהלך פעילות שהוגדרה מבצעית, אף אם הפעולה הספציפית שגרמה לפגיעה לא הייתה ייחודית לשירות (כמו בדיקת רכב בזירת תאונה, או בדיקת ציוד בעת יציאה מכלי רכב מבצעי). * **היבט הייחודיות:** נקבע כי אף אם הפגיעה עצמה נגרמה מתשומת לב חסרה של נהגת, הרי שהצבת המערער במחסום, לצורך פיזור תהלוכה רבת משתתפים, מהווה אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות המשטרה. * **הבחנה מפסקי דין אחרים:** בית הדין הבחין את המקרה מהחלטות שבהן נדחו ערעורים (כמו ע"נ 25847-10-18), אשר הדגישו את ההבחנה בין "פעילות מבצעית" ל"פעילות משטרתית רגילה ושגרתית", או מהחלטות שבהן הפעילות הוגדרה כ"שיטור רגיל" ללא סממן ייחודי (כמו בע"נ 40771-09-23). 5. **חידוש או הדגשה בפסק הדין:** * **התמקדות באופי האירוע הכללי:** פסק הדין מדגיש כי למרות שדחיית התביעה הייתה "על הסף" (ולא נבחנו לגופם פרטי הפגיעה), ההכרעה כאן היא משפטית במהותה. ההבחנה המשמעותית היא בהכרה בכך שאירוע המוני כמו תהלוכת ל"ג בעומר, גם אם מטרתו העיקרית היא שמירה על הסדר הציבורי, מהווה משימה מורכבת וייחודית למשטרה, ולכן פעילות במסגרתה יכולה להיחשב כ"פעילות מבצעית" לעניין חוק הנכים, גם אם לא כרוכה באופן ישיר באיום ביטחוני מיידי. * **פרשנות מרחיבה לעניין "במהלך" לעומת "עקב":** פסק הדין מחזק את הגישה, שעלתה גם בפסיקות קודמות, לפיה לצורך הגדרת "חבלת שירות", מספיקה העובדה שהחבלה ארעה *במהלך* הפעילות המבצעית, ולא בהכרח כתוצאה ישירה ומיידית ממנה או מאפיין ייחודי של השירות. **סוף דבר** בית הדין ביטל את החלטת קצין התגמולים לדחיית הבקשה על הסף, והורה למשיב לבחון מחדש את בקשתו של המערער להכרה, תוך שהוא מחייב את המשיב בתשלום הוצאות למערער. הדבר משקף קביעה כי האירוע שבמחלוקת אכן עולה כדי "חבלת שירות" לפי החוק, כפי שתוקן, וכי יש לבחון את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות.