על"ע 3954/03

תקציר

בשנת 2002 הוגש פסק דין נגד עו"ד שמחה ניר, בו נטען כי שלח מכתב לראש לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, הרשם ישי קורן, אשר לא כיבד ופגע בכבוד המשרד. המכתב התייחס לתיק ההוצאה לפועל של ניר והאשים את המשרד בפרקטיקות מפלות כלפי זוכים וחייבים. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו הרשיע את ניר בעבירות אתיות וגזר עליו שנתיים השעיה וקנס של 10,000 שקל. בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין החמיר את העונש לשלוש שנות השעיה בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס. ניר ערער לבית המשפט העליון וטען כי העובדות בתלונה לא הוכחו וכי תוכן מכתבו וסגנונו מקובלים. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית הדין הארצי למשמעת, וקבע כי לשכת ההוצאה לפועל היא ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית הראויה לכבוד על פי כללי האתיקה של עורכי דין. בית המשפט דחה גם את טענותיו של ניר לחסינות לראש ההוצאה לפועל ומתח ביקורת על ההאשמות חסרות הבסיס במכתבו, שמטרתן להפחיד ולא לבקר. עם הרשעות משמעתיות קודמות נגדו, עונשו של ניר היה מוצדק בשל התנהגותו הבלתי הולמת החוזרת ונשנית. לפיכך, הערעור נדחה, והתליית רישיון עריכת הדין שלו אושרה.