ע"פ 865/09

תקציר

בפסק הדין שניתן הורשעו המערערים על פי הודאתם בהריגה, ניסיון חטיפה וכניסה לישראל שלא כדין. אישומים אלה נבעו משורה של אירועים בהם ביקשו המערערים לנקום את רצח בת משפחתם ההרה, נ', על ידי המנוחה, שנמלטה קודם לכן ממשמורת בשטח הפלסטיני והסתתרה בישראל. חמושים בסכינים ובפטיש, נכנסו המערערים ואחרים בכוח לביתו של המנוח בכוונה לחטוף אותו. במהלך ניסיונם התנגד המנוח ובהמשך נפצע אנושות. הואשם בתחילה ברצח, אך הסדר טיעון הוביל להפחתת סעיף האישום להריגה. על המערערים נגזרו 15 שנות מאסר, החלטה עליה ערערו בטענה כי העונש מופרז בהתחשב בנעוריהם, בטראומה מהעבירה הראשונית ובהקשר התרבותי של נקמת הדם. הם גם ציינו כי לא כל הקושרים נתפסו והדגישו את מחוות הפיוס עם משפחת הקורבן. התביעה טענה כי חומרת העבירה, לרבות כוונה תחילה ואופייה האלים של העבירה, מצדיקים את העונש. בית המשפט, באיזון בין הרתעה לנסיבות אישיות, אישר את גזר הדין, דחה את ההגנות התרבותיות והדגיש את עקרון קדושת החיים. פסק הדין הדגיש את חשיבות תפקידה של המערכת המשפטית בשמירה על הסדר ואת הצורך ביישום עקבי של הצדק, ודחה את הערעור תוך הכרה בהשפעת הסדר הטיעון על הפחתת סעיף האישום המקורי ברצח להריגה.