ת"פ 14139-12-22

תקציר

הנאשם, אז כבן 17, הודה במסגרת הסדר טיעון בהשתתפות בשני אירועים של עבירות לאומניות חמורות. האירוע הראשון היה התפרעות המונית במהלכה השליך הנאשם מטעני צינור ואבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון ופגע בשמיעתו של שוטר. לצד נאשם נוסף השליך גם מטען חבלה, שכמעט פצע שוטר נוסף. באירוע השני ניסה הנאשם להצית באמצעות השלכת מטען צינור לעבר מגדל שמירה, שצולם על ידי הנאשם השני. בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, הרשיע אותו בית המשפט בכל סעיפי האישום, אך לא הטיל עליו באופן רשמי הכרעת דין עד לשלב גזר הדין. סעיפי האישום כוללים חבלה בכוונה טרור, הפעלת נשק למטרות טרור, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות וניסיון הצתה. התביעה ביקשה עונש של 4.5 שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה מקסימום 15 חודשים. תסקיר שירות המבחן פירט את הליקויים הקוגניטיביים והרקע המשפחתי הקשה של הנאשם, אך הדגיש את הצורך בהרתעה ובגבול ברור להגנה על הציבור. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, והורה לו לשלם פיצויים בסך 3,000 שקלים לשוטר שנפגע. השופט הדגיש את חומרת העבירות על רקע לאומני ואת הנזק הגדול יותר שנגרם ממעשיו של הנאשם, אך גם הכיר בגורמים המקלים של גיל הנאשם, ליקויים קוגניטיביים והיעדר עבר פלילי.