ת"א 70076-12-18

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה בין בעלי נכסים שכנים בעיר העתיקה של צפת. התובעים, שבבעלותם חדרי אירוח, טענו כי הנתבע חייב להם תשלום עבור עבודות שיפוץ, וכן האשימו אותה בהטרדה, הפרת צו הטרדה מאיימת והשמצה ופגיעה ברכושם. בינתיים, הנתבע תבע את התובעים נגדית בגין לשון הרע. תחילה מסכמת השופטת את הטענות והתביעות שכנגד, וציינה כי התובעים ביקשו סעד כספי בסך 178,511 ש"ח בגין עבודות השיפוץ, לשון הרע, נזקי רכוש, התנכלות והפרת צווים שיפוטיים. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים, ובפרט את הטענה כי התובעת ביצעה עבודות שיפוץ בביתה. היא גם סיפקה ראיות לכך ששילמה על העבודה בעצמה, והציגה נרטיב שונה של האירועים. לאחר מכן השופט בוחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, כולל תצהירים, עדויות ומסמכים שונים כגון חשבוניות ותצלומים. מסקנתם היא כי התובע אכן ביצע עבודות שיפוץ מסוימות בביתו של הנתבע אך לא במידה הנתבעת. השופט קובע את היקף העבודה ומחשב את עלות העבודה שבוצעה כ-8,540 ש"ח, שעל הנתבע לשלם לתובעים. בנושא לשון הרע פוסקת השופטת לטובת התובעים, קובעת כי הנתבעת אכן השמיצה אותם במעשיה ובהתבטאויותיה, ומורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 6,000 ₪. עם זאת, השופטת דוחה את טענות התובעים על התנכלות, הפרת צו הטרדה מאיימת והטרדה מינית, הגשת תלונות שווא ופגיעה ברכושם, מחוסר ראיות. במעבר לתביעה שכנגד, השופט קובע כי התובעים אכן השמיצו את הנתבעת בכתב התביעה ובמהלך שיחה עם מנכ"ל העירייה, ומורה להם לשלם לה פיצוי בסך 6,000 ₪. בנוסף, השופטת דוחה את טענת התובעים כי הדברים נאמרו בלהט הרגע והיו זוטות, וקובעת כי הם מהווים לשון הרע. בפסק הדין הסופי מתקבלת הטענה העיקרית באופן חלקי. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 8,540 ש"ח בגין עבודות השיפוץ ו-6,000 ש"ח בגין לשון הרע. גם התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כאשר התובעים שילמו לנתבע 6,000 ₪ בגין לשון הרע. השופט מורה גם לנכות את סכומי לשון הרע בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד, ופוסק כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.