ת"ת 65436-06-19

תקציר

התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעת ארנונה בסך 4,510 ₪ בגין ארנונה על נכס בחיפה. הנתבעים הגישו התנגדויות נפרדות, שאוחדו לדיון. הנתבעים טענו כי רק הנתבע מס' 2 הופיע כחייב בנספחים הקשורים לתביעה, וכי הסכם השכירות הסתיים בשנת 2017. הנתבעת מס' 1 טענה כי פינתה את הנכס בחודש אוקטובר 2017 והודיעה על כך לתובע, ואילו הנתבעת מס' 2 לא התייצבה לדיון. למרות חוסר עקביות מסוים במסמכי התובע, השופט לא השתכנע מטיעוני הנתבעים. על פי חוק הרשויות המקומיות, לשופט שיקול דעת לאפשר לנתבע להעלות טענת הגנה מחוץ להליכי ההשגה המנהלית, דבר שהשופט קבע כי יש לאפשר במקרה זה. השופט ציין כי ההתנגדות היא בעיקרה בקשת רשות להתגונן, ועל הנאשמים לספק הגנה לכאורה. במקרה זה, חוסר הפירוט והראיות של הנאשמים לא עמד ברף הנדרש. לפיכך נתנה השופטת לנאשם מס' 1 רשות להתגונן, בתנאי שישלם פיקדון של 2,000 ₪ לקופת בית המשפט בתוך 30 יום, ודחתה את התנגדותו של הנתבע מס' 2 בגין אי הופעתו.