ת"א 35885-10-22

תקציר

פסק הדין מבטל את פסק הבוררות שניתן על ידי הבוררת ורדה אלשיך ביום 3.8.2018 בנוגע לסכסוך בעסקת מקרקעין. הבורר לא מילא אחר הוראות בית המשפט העליון לדון בזכאותו של מתווך, נסאר, לדמי תיווך בגין חוזה שכירות שהושג באמצעות זכות סירוב ראשונה. במקום זאת, הבורר התמקד בשאלה האם נסאר הציגה ראיות חדשות וחזר על פסק הדין הקודם שלה. הדבר לא עלה בקנה אחד עם הוראת בית המשפט העליון לקיים דיון אמיתי בסוגיה, והותיר שאלות מרכזיות ללא מענה. גם טענתו של נסאר כי הבורר היה מוטה והיו לו דעות קדומות, יש לה בסיס. פסק הבוררות, השולל מנסאר את שכר טרחתו בשל ההתדיינות המשפטית הממושכת והמחיר המוגדל, אינו צודק והיה מתבטל אילו הוגש ערעור. יש ראיות לכך שנסאר היה הגורם היעיל לחכירה ויש לשלמו על פי ההסכמים הכתובים. מאחר שהבוררות מיצתה את תכליתה, לא ניתן לפתור את הסכסוך בדרך זו, והצדדים נותרים לבקש הכרעה שיפוטית במידת הצורך. המשיבים חויבו לשלם למבקשים 75,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין.