בב"נ 39426-04-21

תקציר

בית המשפט מקבל את זכותם של המבקשים להתנגד לצו ההריסה המנהלי הנוגע לרכושם לפי סעיף 228 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שהמשיב לא ערער עליו. לבית המשפט שיקול דעת לבטל צו כאמור אם מתקיימים תנאים מסוימים, לרבות אם העבודה בוצעה כדין, אם לא התקיימו הדרישות לצו או אם נמצא פגם חמור בצו. השופט מצא את המבקש ואת עדי המשיב מהימנים. באשר לטענה כי הגג הוחלף בגג מבודד, התקשתה השופטת לאשר זאת בשל חוסר ראיות, אך הכירה בקיומו של מבנה הקיים מזה שנים, הנתמך בדברי המבקש והעד הנוסף. מאחר שהמשיב לא הביא ראיות לבניית מבנה חדש, ומאחר שלא הוכח שהמבנה הקיים בן פחות מחצי שנה, קבע השופט כי יש לבטל את צו ההריסה בעניין הבנייה. בהתייחס לקירוי, המבקש לא הכחיש את חידושו, ומאחר שלא הוכיחו את הקמת הסככה ברשות, קשה היה לקבל גם את טענתם להחלפת גג. עם זאת, השופטת פתחה בבחינה האם היעדר כל אזכור של המבנה במסמכים התומכים בצו מהווה פגם חמור. השופט התייחס לפסיקה קודמת שהדגישה את הצורך בזהירות בהוצאת צווי הריסה מנהליים והכיר בפגמים מהותיים המצדיקים את ביטולם. במקרה זה הגיעה השופטת למסקנה כי היעדר כל אינדיקציה לקיומו של המבנה בעבודות ההכנה לצו עולה כדי פגם חמור. לפיכך, צו ההריסה המנהלי מבוטל, אם כי אין בכך כדי למנוע מהמשיב לנקוט באכיפה פלילית.