תפ"ח 24018-03-10

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לבקשת הסנגור של שניים מתוך שמונת הנאשמים בתיק פלילי לבטל הסכם "עד מדינה" שנחתם עם העד מתן נחמיאס. הסנגור טען כי ההסכם אינו תקף משום שלא אושר על ידי פרקליט המדינה או פרקליט המחוז, כנדרש בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. עוד טענו כי העד היה "העבריין העיקרי" בשתיים מהעבירות עליהן העיד ולכן לא היה צריך להיות כשיר לחתום על ההסכם. השופטים קבעו כי יש לברר את חוקיות ההסכם בערכאה אחרת, שכן מדובר בסוגיה מנהלית, ולא בעניינו של בית המשפט הפלילי. הם קבעו כי העתירה, שהוגשה למעלה משנה לאחר שהנתבעים ידעו על ההסכם, תפגע באופן משמעותי באינטרס הציבורי בניהול התיק, וכי ביטול ההסכם בשלב זה יהיה בלתי הוגן כלפי הנתבעים. יתר על כן, הקביעה מיהו העבריין העיקרי בהקשר של ארגון פשיעה, כפי שנטען בכתב האישום, אינה צריכה להתבסס רק על מרכזיותו של העד באישום אחד, אלא להתחשב באופן יחסי בכתב האישום כולו ובתפקידיהם של נאשמים אחרים. מטעמים אלה דחו השופטים את בקשת הנאשמים, וקבעו כי יש להמשיך בעדותו של העד.