ע"א 6301/21

תקציר

הערעור הנדון נדחה מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, מבלי שנזקק לתגובת המשיבים, שכן טענות המערער ערערו בעיקר על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור מתערבת בדרך כלל רק במקרים חריגים, ובפרט בהחלטות של ערכאות חדלות פירעון, בשל שיקול הדעת הרחב והמומחיות של בתי משפט אלה, כפי שהוכח במקרים דומים מהעת האחרונה. בית המשפט המחוזי בחן ביסודיות את חומר הראיות ומצא כי המערער היה מעורב בהקמת מספר חברות באותו תחום, על שם בני משפחה, והמשיך לנהל את העסק הנוכחי הרשום על שם בנו. דפוס זה המחיש את מעורבותו המתמשכת של המערער בעסקים למרות שצבר חובות משמעותיים על שמו. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת פעלה בחוסר תום לב קיצוני, תוך ערעור הבסיס להתמשכות ההליך, וקביעה זו אינה מצדיקה התערבות בערעור. בנוסף, טענתו של המערער בדבר קנוניה בין קנ"ר לבין רמ"י נעדרה תימוכין ראייתיים ונחשבה כניסיון מופרך להתחמק מחובותיו. בית המשפט קבע כי הנושים לא הפיקו תועלת משמעותית מהליכי פשיטת הרגל, מה שתומך עוד יותר בהחלטת הביטול. כך, עם דחיית הערעור, לא הוצא צו להוצאות לטובת אוצר המדינה בשל המתכונת הפרוצדורלית של התיק, כאשר פסק הדין ניתן ביום 8.11.2021.