רע"פ 7231/14

תקציר

המבקש הורשע בעבירות תנועה בשנת 1999 ושוב בשנת 2014 בגין נהיגה ללא רישיון וביטוח תקפים. ההרשעה ב-2014 גררה קנס של 3,000 שקל ופסילה של 36 חודשים מהחזקת רישיון נהיגה. לאחר מכן ניסה המבקש למחוק את גזר הדין בשל התיישנות בבית המשפט לתעבורה, אך הבקשה נדחתה בנימוק שאין לו סמכות שיפוט וכי לבית משפט השלום סמכות במקרים כאלה. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע אף הוא כי החלטת בית המשפט לתעבורה צריכה לעבור תחילה לבית משפט השלום לקבלת פסק דין הצהרתי. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, אך בקשתו למתן רשות ערעור נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הוא אינו עומד בקריטריונים לערעור כזה, וחלקים גדולים מהבקשה היו העתקים מדויקים של טיעונים קודמים. בנוסף, בית המשפט מצא כי ההחלטות הקודמות בעניין סמכותו של בית המשפט לתעבורה היו נכונות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה והותירה את החלטות הערכאות הנמוכות על כנן.