פש"ר 239/06

תקציר

חייב ביקש הכרזת פשיטת רגל ועבר שני דיונים לבקשה, בנוכחות בא כוחו אך לא בעצמו. החייב לא התייצב לחקירה נוספת על ידי המנהל המיוחד ולא הגיש דוחות חודשיים על הכנסות והוצאות, דבר שמנע כל בדיקה של יכולותיו הכלכליות. דו"ח המנהל המיוחד קבע כי החייב לא פעל בתום לב, קביעה שהנציב הסכים לה. בית המשפט הסכים עם ההמלצות, וקבע כי התנהלות החייב הייתה בחוסר תום לב וניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל, ולכן דחה את בקשתו לפשיטת רגל. במקום זאת, ביטל בית המשפט את צו הכינוס ואת כל הצווים הנלווים אליו, לרבות עיכוב עזיבת החייב את הארץ, תוך עיכוב של 45 יום על האחרון כדי לאפשר לנציב להודיע ללשכות ההוצאה לפועל ולנושים על פסק הדין. הממונה נדרש להודיע לגורמים הרלוונטיים על ההחלטה, והנאמן הונחה לנכות את שכר טרחתו ולחלק את יתרת הכספים לנושים. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 1.2.11.