עב"ל 7880-02-13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעורה של המערערת על ההחלטות שניתנו בנוגע לשתי תאונות נפרדות (עב"ם 854-04-14 ועב"ם 7880-02-13) בהן הייתה מעורבת. ביחס לתאונה הראשונה טען המערער כי חוות דעתו של המומחה הרפואי אינה מבוססת על תיק רפואי מלא, אך בית המשפט מצא כי טענה זו אינה מבוססת. כל בעיותיה הרפואיות של המערערת, לרבות אלה בתקופת האיחור, פורטו בתצהירה ונתמכו במסמכים רפואיים שהיו זמינים לעיון המומחים. מסקנת המומחים כי לא היה קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לבין פגיעת הגב של המערער הייתה מוצדקת, ובית המשפט לא מצא סיבה לדחות את חוות דעתם. לגבי התאונה השנייה טען המערער כי חוות דעת רפואית מהווה ראיה חדשה שיש בה כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. עם זאת, בית המשפט הסכים עם עמדת המוסד כי חוות הדעת אינה ראיה חדשה, שכן המערער יכול היה להשיגה קודם לכן בשקידה סבירה. בנוסף, חוות הדעת הרפואית לא תמכה באופן חד משמעי בטענת המערער בדבר תאונה ביום 22.3.2007. בית המשפט קבע כי השאלה האם אירעה תאונה היא שאלה עובדתית, שהושארה לבית המשפט המחוזי, והראיות הקיימות אינן עולות על יתר הראיות שהביאו את בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה. שני ערעוריו של המערער נדחו, ולא ניתן צו להוצאות, בהתאם לנוהג המקובל של בית המשפט במקרים כאלה.