ע"א 146/68

תקציר

התיק סובב סביב מכירת דירה שנויה במחלוקת בה שילמו הרוכשים סכום כסף למוכרים אך לאחר מכן ניסו לחזור בהם ודרשו החזר כספי אך המוכרים סירבו. לאחר מכן פנו הקונים לבית המשפט ודרשו את השבת התשלום בטענה שהחוזה הופר או בטל. המוכרים ביקשו להתגונן, אך הרשם נעתר לבקשתם באופן חלקי בלבד, ואפשר להם להציג הגנה על חלק מהסכום הנתבע. המוכרים ערערו על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה אותה ואישר את פסק דינו של הרשם. לדברי בית המשפט העליון, על מנת שתביעת כספים ששולמה על פי חוזה תצליח, יש להוכיח כי החוזה האמור הסתיים. על הנתבעים לספק תיאור מפורט של הגנתם, אשר לא צריך להיות טענה מעורפלת. מאחר שהמוכרים לא טענו במפורש כי החוזה עודנו בתוקף ולא הביאו כל ראיה המצביעה על כך, ובהתחשב בשתיקתם ובהסכמתם לביטול הרוכשים, דינו של החוזה כבטל. לפיכך, קבע בית המשפט העליון כי הרוכשים זכאים להחזר, והערעור נדחה. המוכרים חויבו לשלם לקונים הוצאות משפט בסך 1,000 לירות.