עת"מ 12852-07-13

תקציר

עניינה של העתירה בפני בית המשפט בהחלטת ועדת טוהר הבחינות לפסול את בחינות הבגרות של העותר בחשד להעתקה במהלך הבחינות. העותר טען כי החשדות הועלו על בסיס שיקולים זרים וערער על ההחלטות הפרטניות לפסול את בחינותיו בערבית, היסטוריה ומתמטיקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה סבירה ומבוססת על תשתית ראייתית מנהלית ראויה. החקירה שניהל המשיב העלתה כי החשדות להעתקה אכן היו אמיתיים ולא נבעו משיקולים זרים כלשהם. החלטת הוועדה בנוגע למבחן בערבית, שהתבססה על דו"ח החשד של המפקח, נמצאה סבירה למרות סתירות מסוימות בגרסאות המפקחים. גם טענת העותר כי נגרם לו נזק ראייתי עקב השלכת הפתקים נדחתה, שכן די היה בראיות המנהליות כדי לתמוך בהחלטה. זאת ועוד, גם טענות העותר ביחס לבחינה בהיסטוריה לא צלחו, שכן החלטת הוועדה התבססה על הבחנות המנחה. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת כי הליך הערעור היה לקוי, שכן הערעורים הקולקטיביים שהוגשו נדונו די הצורך בוועדה. לבסוף, חומרת התנהלותו של העותר במהלך הבחינות והשפעתה הפוטנציאלית על היושרה האקדמית הדגישו את הצורך לקיים את החלטות הוועדה. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיב.