בג"צ 197/83

תקציר

העתירה קוראת תיגר על ההנחיות לייבוא בגדים ממדינות שאינן אירופיות בשוק המשותף, הטעונות רישיון. ההנחיות, לאחר תיקון בתקופת המעבר, מעדיפות יבואנים שביצעו הזמנות תחת מכתבי אשראי בלתי חוזרים. העותר טוען כי הדבר אינו סביר ומפלה. עם זאת, בג"ץ קבע כי מדובר בהבחנה סבירה, הנובעת מהמציאות הכלכלית ומהסכמים בינלאומיים. גם מועד תחילתו של הצו מוצדק כצעד פיסקלי. בית המשפט הדגיש כי לא יתערב בפעולות שלטוניות בהיעדר חוסר סבירות בולט, שאינו קיים במקרה זה. במקום זאת, ההנחיות מספקות פיקוח יעיל ואינן בלתי סבירות מספיק כדי להצדיק התערבות. העתירה, המבקשת לפסול את ההנחיות, נדחית. על העותר לשאת בהוצאות המשיבים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. החלטה זו מחזקת את שיקול הדעת הנתון לרשויות השלטון בהטלת מגבלות יבוא ומדגישה את חוסר רצונו של בג"ץ להתערב בעניינים אלה, בהיעדר חוסר סבירות מובהק.