עת"מ 22527-06-21

תקציר

העותרים ביקשו לערער על החלטת הוועדה המחוזית לאשר תכנית להקמת מבנה על חלקת קרקע מסוימת. העתירה התבססה על מספר טענות בדבר סבירות ההחלטה, ובהן שינוי ייעוד הקרקע משימוש ציבורי למגורים, היעדר שטחים ציבוריים באזור וחריגות מהתכנית הכוללנית בדבר גובהו הכולל של המבנה, מספר יחידות הדיור, סך השטח הבנוי, ושיעור המרחב הציבורי. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה ודחה את העתירה. בית המשפט הדגיש את תפקידו המצומצם בביקורת על החלטות תכנוניות ואת הכלל המבוסס היטב של אי התערבות בשיקול דעתם של מוסדות התכנון, במיוחד כאשר החלטותיהם מנומקות, מפורטות ומבוססות על שיקולים תכנוניים מקצועיים. בית המשפט מצא כי הוועדה המחוזית שקלה כדין את הצרכים הציבוריים של האזור ואיזנה בין שיקולים מתחרים. עוד נחה דעתה כי החלטת הוועדה לאשר את התכנית, לרבות שינוי הייעוד והיקף הבנייה, הייתה סבירה ובגדר סמכויות הוועדה. כמו כן, דחה בית המשפט טענות הנוגעות לפרסום התכנית, אפליית העותרים ודחיית בקשתם לערר למועצה הארצית. לבסוף חויבו העותרים לשלם את הוצאות המשיבים.