ע"א 1243/01

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל (המשיב) הגיש תביעת סילוק נגד חברת כרייה (המערערת) להסרת ידם מחלקת קרקע. החברה הפעילה מחצבה באזור מצפה רמון, אך נמצא כי היא עושה זאת ללא האישור הנדרש. סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע פסק לטובת המשיב, והביא את המערער להגיש ערעור. בערעור נטען, כי המערערת הוכיחה חזקה ושימוש במקרקעין בהיתר המשיב, וכי המשיב לא ביטל היתר זה, בין היתר. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות והפסיקה הרלוונטית, אישרה את פסק דינו של המשנה לנשיא. נמצא כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי היה לה היתר מפורש או משתמע לחצוב בשטח שבמחלוקת. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי קבלת הכסף על ידי המשיב וחתימתו על המפות אינן מהוות אישור מכללא, וכי מצבו של המערער לא הורע בשל הסתמכות על מעשיו או מצגיו של המשיב. משכך, המערערת לא הייתה זכאית לכל פיצוי והמשיבה יכלה לבטל את הרישיון מבלי לספק. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי ממצאיו של בית משפט קמא הם עובדתיים וככאלה אין להתערב בהם, מה שמוביל לדחיית הערעור. המערערת חויבה בהוצאות המשיב, בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.