ע"א 5024/90

תקציר

המערער, בעל בית דפוס, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו על שומות מס ערך מוסף לשנים 1984 ו-1985 שערך המשיב, מנהל מינהל מס ערך מוסף. המשיב הפעיל את סמכותו לפי ס' 77(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975, להעריך את המס המגיע לו לפי מיטב שיקול דעתו, מן הטעם שהדוחות התקופתיים של המערערת היו חלקיים או שגויים. המשיב חישב את הרווח הגולמי כאחוז מעלות המכירות, ואילו המערערת חישבה אותו כאחוז מהמכירות, וכלל הוצאות ייצור נוספות כגון שכר עבודה וביטוח. שיטת המשיב הראתה ירידה בשיעור הרווח, ואילו זו של המערערת הראתה עלייה. בית המשפט העליון קבע, כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה הכבד הנדרש להפעלת סמכותו בס' 77, שכן לא חקר די הצורך את ספרי המערער, ולא הצדיק את שיטת החישוב המועדפת עליו. לא הוסבר מדוע יש להשתמש בשיטת המשיב, שהתעלמה מהוצאות הפקה נוספות. לפיכך, הערעור התקבל, השומות בוטלו והמשיב חויב לשלם את הוצאות המערער.