ת"ק 21472-09-20

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעת הנזיקין שלו כנגד הנתבע. רכבו של התובע ניזוק בעת שחנה בסמוך לאתר בנייה שבשליטת הנתבעת. למרות שהוסכם כי נגרם נזק לרכבו של התובע, קבע בית המשפט כי התובע לא עמד בתנאים הנדרשים להעברת נטל ההוכחה לנתבע. על פי החוק, על התובע להוכיח תחילה כי אינו יודע, ואף לא יכול היה לדעת באופן סביר, את הנסיבות שגרמו לנזק. שנית, יש לייחס את הנזק לנכס או נכס הנמצא בשליטתו המלאה של הנתבע. לבסוף, על בית המשפט לקבוע כי האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבע פעל ברשלנות, מאשר עם המסקנה כי נקט זהירות סבירה. מאחר שהתובעים לא יכלו למלא את התנאי הראשון, נטל ההוכחה נותר עמם, והם נדרשו להוכיח הן את הרשלנות והן את גובה הנזק שנבע מהאירוע. בית המשפט אמנם מצא כי התובע הוכיח רשלנות מצד הנתבע, אך לא הביא ראיות מספיקות לגובה הנזק שנגרם. התובע הגיש הצעת מחיר לתיקונים, אך בית המשפט קבע כי אין מדובר בראיות מספיקות, והיה צורך בדו"ח שמאות. למרות נטייתו של בית המשפט לפסוק לטובת התובע בשל רשלנות הנתבע, הם הדגישו כי הדין המהותי מחייב את התובע להוכיח את טענתו. לפיכך, התביעה נדחתה. עם זאת, מאחר שהנתבע לא התייצב לדיון, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 750 ₪ בגין בזבוז זמנו. עוד קבעה השופטת כי לדעתם על הנתבע לפצות את התובע על נזקיו, אך מאחר שהתובע לא הביא את הראיות הדרושות, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא לדחות את התביעה. ניתנה רשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.