ע"א 14686-09-11

תקציר

עניינו של פסק הדין במחלוקת על 31 שיקים בשווי כולל של 179,018 ₪, שנחתמו על ידי המערער, יאיר צברי, כמשיכות. ההמחאות נפרעו ל"בייגלה בומבה", עסק למאפייה בבעלות משותפת של המשיבה, עליזה פלדמן, ובעלה. מר צברי טען כי הצ'קים נמסרו לצד שלישי, מנחם מלמן, ללא שם המוטב, לצורך החלפתם בצ'קים מהחברות של מלמן, וכי הם נסחרו בניגוד להסכמתם. הוא טען כי יש לבטל את השיקים ולקבל את התנגדותו לביצועם. עם זאת, בית משפט השלום בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיב ודחה את התנגדותו של מר צברי. השופט מרדכי בן חיים קבע כי בעלה של המשיבה הוא "מחזיק ראוי" בשיקים, לאחר שקיבל אותם בתום לב ובערך, וכי המשיבה, אף שקיבלה את השיקים לאחר הוצאת הודעת ביטול, יכולה להסתמך על מעמדו של בעלה כמחזיק ראוי לפי סעיף 28(ג) לפקודת השטרות. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא ראיות לקנוניה בין בעלה של המשיבה לבין מלמן, ועדותו הסותרת של מר צברי החלישה את טענותיו. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב רשאי לאכוף את תשלום השיקים. ערעורו של מר צברי על פסק דין זה, בשל טעויות בפרשנות החוק ובקביעות העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר, לא צלח, ופסק הדין המקורי נותר על כנו. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא כי המשיבה ובעלה לא היו מעורבים בפעילות מרמה כלשהי וכי השיקים התקבלו כדין. בנוסף, הדגישה ערכאת הערעור את היקף ההתערבות המצומצם בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, במיוחד במקרים בהם מהימנות עדים היא סוגיה מרכזית. משכך, הערעור נדחה, ומר צברי חויב לשלם למשיב 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.