רע"א 3110/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לסכסוך על הסכם מכר מקרקעין. המבקשים, שביקשו לערער על החלטה בדבר הפחתת פיצויים וחיובים אחרים, לא העלו שאלות משמעותיות מעבר לאינטרס הצדדים כדי להצדיק ערעור לערכאה גבוהה יותר. פסק הדין נשוא הערעור, שמקורו בהחלטת בית משפט השלום, עניינו הסכם שנחתם בשנת 1991 למכירת דירה. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, שמצא כי המשיבה הפרה את החוזה, הורה לה לשלם פיצוי מופחת למבקשים וחייב צד שלישי, עו"ד עדיני, להשיב למשיב סכום מסוים. הן המבקשים והן עדיני ערערו על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך בפסק דינו של האחרון לא נמצאה הפרת חוזה, מה שהוביל לדחיית ערעור המבקשים ולקבלת ערעורו הנגדי של עדיני. לאחר מכן ניסו המבקשים לערער על פסק דין זה בפני ערכאה גבוהה יותר, אך בקשתם למתן רשות ערעור נדחתה. בעקבות זאת נתן בית המשפט המחוזי פסק דין לבקשת עדיני, שלטענת המבקשים שינה באופן מהותי את פסק הדין הקודם. עם זאת, פסק הדין הנוכחי קובע כי טענות המבקשים חסרות שחר, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי משקף נאמנה את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין ונמצא בסמכותו של בית המשפט. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.