בג"צ 4539/92
פסק-דין עליון
תקציר
בג"ץ קבע כי יש להותיר את ההחלטה לסגור תיק פלילי נגד אדם בשל "חוסר ראיות" ולא בשל "חוסר אשמה" לשיקול דעתו של התובע, כל עוד קיים ספק סביר המבוסס על ראיות מנהליות. בית המשפט הכיר בכך שחשד פלילי יכול להכתים את שמו הטוב של אדם, אך על התובע להחליט על הסיווג המתאים בעת סגירת תיק. במקרה הספציפי הזה, העותר – עורך דין שייצג אדם שנאשם בשוד – נחשד בכך שאילץ עדי אליבי למסור תצהירים כוזבים. למרות שהעותר דרש לשנות את הסיווג ל"חוסר אשמה", בית המשפט לא מצא פגם משפטי בהחלטת התובע לסווג אותו כ"חוסר ראיות", בהינתן שקיים ספק סביר על סמך הראיות המנהליות. לפיכך, העתירה נדחתה. בית המשפט הדגיש כי אין בהחלטה זו משום חשד או פגם מצד העותר, והוא הכיר בפגיעה בשמו הטוב. השופט י' זמיר, הנשיא ברק והשופטת שטרסברג-כהן היו תמימי דעים.
חקיקה מקושרת
בג"צ 4539/92 יעקב קבלרו נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (3.6.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.