רמ"ש 14468-12-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שביקש לדחות תביעה נגד חובת הסבים והסבתות לשלם מזונות עבור נכדיהם. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי אין לדחות את התביעה בשלב מוקדם זה. על פי החוק, סבים וסבתות מחויבים בתשלום מזונות רק בהתקיים שלושה תנאים: ראשית, על הסבים והסבתות להיות בעלי יכולת כלכלית לפרנס את נכדיהם תוך יכולת לפרנס את ילדיהם הקטינים; שנית, על הנכדים להיות מסוגלים לספק את צרכיהם; ושלישית, הנכדים אינם יכולים לקבל מזונות מאף אחד מבני המשפחה הקודמים. ערכאת הערעור מדגישה כי חובה זו אינה מוחלטת ותלויה בהצגת ראיות. הואיל והחלטת בית משפט קמא התבססה על מתן תוקף לכאורה לחוסר יכולתו של המשיב לשאת במזונות הנכדים וליכולתו של המערער לעשות כן, מסכימה ערכאת הערעור כי יש לבחון את התביעה לגופה. בית המשפט אף מדגיש את שוני הנסיבות מפסיקה קודמת שצוטטה על ידי המערערים, ומצדיק עוד יותר את ההחלטה שלא לדחות את התביעה. משכך, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לכסות את הוצאות המשיב, כאשר יתרת הפיקדון תוחזר למערערים. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.