רע"א 19000-02-25

תקציר

בבקשת רשות ערעור זו בפני בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים), נדונה בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין. הסכסוך נגע לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבית משותף, כאשר אחת הדיירות (המבקשת) סירבה לחתום על הסכם עם החברה היזמית, בעוד יתר הדיירים (המשיבים) התקשרו עימה. **הליכים קודמים:** 1. **המפקחת על רישום המקרקעין:** המשיבים הגישו תביעה, מכוח סעיף 72 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, וכן חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008, לעניין חיוב המבקשת לחתום על ההסכם. המבקשת טענה לנזק כלכלי ולפגמים בהסכם. המפקחת קיבלה את התביעה, הורתה למבקשת לחתום על ההסכם, וקבעה כי אם לא תעשה כן, בא כוח המשיבים יוכל לחתום בשמה. בנוסף, חויבה המבקשת בהוצאות. 2. **בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת, וקבע כי היא לא הוכיחה שהתמורות אינן הולמות, וכי אין לקבל את טענתה ל"מידורה". כמו כן, דחה את טענותיה בנוגע להליך שמיעת עדות מנהל החברה באמצעות היוועדות חזותית, וקבע כי מדובר בהחלטה דיונית הנתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית. **טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:** עיקר טענות המבקשת התמקדו בהחלטה הדיונית של המפקחת לאשר את עדות מנהל החברה באמצעות היוועדות חזותית, וטענה כי להחלטה זו השלכות רוחב. היא חזרה על טענותיה בנוגע לטיב ההסכם והפרויקט. **החלטת בית המשפט העליון (השופטת דפנה ברק-ארז):** בית המשפט העליון החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. **ניתוח משפטי:** 1. **רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** השופטת ברק-ארז הדגישה את האמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". נקבע כי מקרים כאלו נדרשים לעמוד במבחן צר, כאשר מדובר בשאלות בעלות חשיבות עקרונית או כאשר נדרש למנוע עיוות דין. במקרה זה, נקבע כי טענות המבקשת הן "ערעוריות במהותן ונטועות היטב בעניינם הפרטני של הצדדים". 2. **שאלות דיוניות והתערבות ערכאת הערעור:** הטיפול בטענת המבקשת בנוגע לשמיעת עדות מנהל החברה באמצעות היוועדות חזותית מדגים את עקרון ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות של הערכאה הראשונה. בית המשפט המחוזי קבע כי נושא זה נתון לפררוגטיבה של הערכאה הדיונית, וכי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב. השופטת ברק-ארז הסכימה, וציינה כי למעלה מן הצורך, גם לגופו של עניין, לא היה ממש בטענות המבקשת בהקשר זה. 3. **יישום הדין:** השופטת הדגישה כי טענה בדבר טעות ביישום הדין, כשלעצמה, אינה מקימה עילה להענקת רשות ערעור, אלא אם כן היא חורגת ממקרה פרטני ומעוררת שאלה עקרונית. במקרה זה, לא נמצא כי נפל פגם בהכרעות הערכאות הקודמות המצדיק התערבות בית המשפט העליון. 4. **היבטים מהותיים מול היבטים דיוניים:** על אף ניסיונה של המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני, השופטת קבעה כי עיקר הטענות נגעו ליישום הדין על הנסיבות הפרטניות של המקרה. בכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך הדגשת כי טענות המבקשת נבחנו באופן יסודי על ידי הערכאות הקודמות. **חידוש משפטי:** ההחלטה מדגישה את האופן שבו בית המשפט העליון מפעיל את סמכותו בגלגול שלישי, תוך הקפדה על מתן רשות ערעור רק במקרים חריגים המעוררים שאלות עקרוניות או נוגעים למניעת עיוות דין. היא מאשרת את הגישה הרואה בהחלטות דיוניות של הערכאה הראשונה, כמו אופן ניהול ההליך ושמיעת ראיות, עניין הנתון לשיקול דעתה ואינו פתוח להתערבות ערכאת הערעור, אלא במקרים קיצוניים. ההחלטה מחזקת את הרציונל לפיו יש לסיים הליכים משפטיים, ולא לאפשר שימוש בבקשת רשות ערעור לצורך גרירת רגליים או העלאת טענות ערעוריות גרידא.