ת"פ 29603-01-12

תקציר

הכרעת הדין דנה באשמתם של שלושה נאשמים שהואשמו במספר עבירות סביבתיות. נאשם 1, בעליו ומנהלו של עסק להובלה, הורשע בשתי עבירות של השלכת פסולת שלא כדין וניהול עסק ללא רישיון. האישום הראשון מתייחס לסעיפים 2 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, ולסעיף 29 לחוק העונשין, האוסר על השלכת פסולת במרחב הציבורי. האישום השני מתייחס לסעיפים 7(ד) ו-13(ב)(4א) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, בגין השלכת פסולת בניין. נאשם 2, עובדו של נאשם 1, הורשע באותן עבירות בהן הורשע נאשם 1 באישום הראשון. נאשם 3, שהיה בעל המשאית ששימשה לביצוע העבירה, זוכה. בית המשפט מצא כי תפקידו של נאשם 1 היה דומיננטי ורציני יותר מזה של נאשם 2, שכן נאשם 1 ארגן והנחה את העבירה, ואילו נאשם 2 היה בסך הכל עובד שמילא פקודות. הפשע גרם לנזק סביבתי, והונע על ידי רווח כספי, שכן השלכת פסולת בלתי חוקית חוסכת עלויות סילוק. שני הנאשמים נמצאו אשמים וייקנסו. נאשם 1 ישלם קנס גבוה יותר, בסך 40,000 ₪ או ירצה 120 ימי מאסר. קנס זה יחולק לעשרה תשלומים חודשיים. כמו כן, על נאשם 1 לחתום על התחייבות בסך 80,000 ₪ שלא לבצע אף אחת מהעבירות המיוחסות לו במשך שלוש שנים, החל ממועד הכרעת הדין. אם ההתחייבות לא תיחתם, נאשם 1 ייכנס לכלא לעשרה ימים. נאשם 2 ישלם קנס בסך 7,500 ₪, או ירצה 50 ימי מאסר. קנס זה מחולק גם לעשרה תשלומים חודשיים. כמו כן, יהיה על נאשם 2 לחתום על התחייבות לשלוש שנים בסך 15,000 ₪, החל ממועד הכרעת הדין, שלא לבצע את העבירה בה הואשם. אם לא ייחתם, הדבר יגרור עונש מאסר של עשרה ימים. לשני הנאשמים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.