ע"ע 298/03

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך עבודה בין סופיה, מהנדס בניין, לבין חי, מעסיקה, מהנדס בניין. סופיה עבדה עבור חי משנת 1995 עד 1999, כאשר יחסי העבודה שלהם הסתיימו בנסיבות שנויות במחלוקת, מה שהוביל לתביעות סותרות בבית המשפט. סופיה תבעה מחי תשלומים שונים עבור עבודתה, כולל פיצויי פיטורים ופיצויים בגין ימי חופשה, בטענה שפוטרה. מנגד, חי תבע פיצויים מנגד, וטען כי סופיה ביצעה עבודה פרטית במהלך העסקתה אצלו. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל חלקית את טענותיה של סופיה, ודחה את תביעתו הנגדית של חי. סופיה ערערה בטענה שהיא מפוטרת וזכאית לפיצויי פיטורים ולמימוש ימי חופשה. בינתיים ערער חי, וטען כי בית המשפט היה צריך לפסוק לטובתו בתביעה שכנגד. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות והטענות, הגיע למסקנה כי סופיה התפטרה ולא פוטרה, ובכך דחה את תביעתה לפיצויי פיטורים. בית המשפט דחה גם את ערעורו של חי, וקבע כי חישוביו לגבי הנזקים הנטענים אינם נתמכים בראיות. בית המשפט קבע כי שני הערעורים חסרי שחר ואישר את החלטת בית הדין האזורי. כמו כן, בית הדין דן באפשרות לפסוק פיצויי פיטורים לסופיה למרות שלא טענה להתפטרות בנסיבות מזכות. עם זאת, בית המשפט החליט שלא לנקוט בדרך זו, שכן הראיות לא תמכו באופן חד משמעי בטענה זו, והייתה מחלוקת על העובדות העובדתיות. בית המשפט הדגיש כי אין להעניק סעד לצדדים על סמך טענות שלא הוצגו בכתבי טענות או בדיונים. בסופו של דבר, הערעורים נדחו, וכל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 11.12.05.