ד"נ 14/68

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בתיק ע"א 111/68, 115/68, בעניין חישוב הנזקים שנגרמו לאלמנה עקב מות בעלה ואובדן מזונותיו. השאלה הייתה האם יש להביא בחשבון את סיכוייה להינשא מחדש בעת הקטנת הנזק. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט כהן ואליה הצטרף הנשיא (אגרנט), קבעה כי יש להתעלם מסיכוייה של האלמנה להינשא מחדש בעת הערכת הפיצויים. החלטה זו נועדה להימנע מהאופי הספקולטיבי של הערכה כזו, שתתבסס על השערות וניחושים, והכירה בקושי להעריך במדויק את התמיכה שהיא עשויה לקבל מבעל חדש. השופטת ברנזון, אף שהסכימה עם דעת הרוב, הציעה כי במקרים נדירים שבהם האלמנה נישאה בשנית או עומדת להינשא מחדש, בית המשפט יוכל להשוות בין מצבה הקודם לנוכחי כדי להתאים את הפיצויים. השופט קיסטר חלק על כך, וטען כי אין להתעלם מהאפשרות להינשא מחדש בכל המקרים, במיוחד כאשר יש די ראיות לתמוך בהערכה כזו. בפסק הדין הודגש כי אל לו לבית המשפט לנקוט גישה נוקשה אלא להפעיל שיקול דעת בבואו להעריך את פרטיו של כל מקרה. הוכר כי הערכת הסיכויים העתידיים היא מאתגרת, וחוסר הוודאות סביבם לא צריך להועיל או להכביד באופן בלתי הוגן על אף אחד מהצדדים. פסק הדין הכיר במורכבותם של יחסים אישיים ובמגבלות הנתונים הסטטיסטיים בניבוי נישואין מחדש. בסופו של דבר, הרוב החליט כי יש לשלול את סיכויי האלמנה להינשא מחדש כגורם להפחתת פיצויי הנזק, תוך מתן אפשרות להתחשבות בנסיבות חריגות. לפסק דין זה השלכות על דיני הנזיקין ועל הגישה להערכת נזקים במקרים של אובדן מזונות, ומהווה תקדים למקרים עתידיים בישראל.