עע"מ 1752/18

תקציר

בערר על אישור היתר בנייה על ידי ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום לפי תמ"א 38, ערערו חלק מהמערערים על החלטות להרחבת שלושה מבנים באשדוד. מבנים אלה, שנבנו בשנות ה-70 של המאה הקודמת, היו אמורים לקבל תוספת קומות ויחידות לחיזוק מפני רעידות אדמה. התושבים התנגדו בנימוק של אובדן נוף לים וערך הנכס, אך הוועדה המקומית אישרה את ההרחבה, שלאחר שורה של החלטות ודיונים חוזרים, אושרה. ועדת הערר, למרות שהכירה בפגיעה המוגבלת בנוף לים, נתנה עדיפות להתחדשות עירונית וליתרונות בטיחותיים: חיזוק מבנים לרעידות אדמה והוספת ממ"דים, נוכח איומי הטילים באשדוד. ועדת הערר בחנה חלופות שהציגו המערערים, אך מצאה אותן בלתי כדאיות כלכלית, ובעיקר קיבלה את ראיות היזמים בדבר רווחיות הפרויקט המחייב הרחבה מלאה של שתיים וחצי קומות. המערערים טענו כנגד הצורך בחיזוק והאפשרות לחלופות פחות מזיקות וכדאיות כלכלית, אך בתי המשפט לא מצאו עילה משכנעת להתערב בהחלטת ועדת הערר או בקביעותיו של בית משפט קמא. בתי המשפט הדגישו את האיזון בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הציבורי בביטחון עירוני ובהתחדשות עירונית, ובסופו של דבר פסקו לטובת המשך הטיפול בתוכניות הבנייה הראשוניות ודחו את הערעור. המערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיבים השונים.