בש"א 8969/08

תקציר

התיק סובב סביב תביעת חוב בהליכי פשיטת רגל. המשיב חויב לשלם למבקש 800,000 ₪, אך הגיש ערעור על פסק הדין בשנת 2002, אשר נדחה בשנת 2006. בינתיים עברה החברה הליכי הסדר נושים, והמבקשת טענה כי היה על המשיבה להגיש הוכחות לחובה. המבקשת, שנשלל ממנה עיכוב ביצוע, ביקשה להורות האם הימנעותה של המשיבה מהמצאת הוכחת חוב פוטרת אותה מהצורך להשיב את הכספים ששולמו בעקבות פסק הדין הראשוני. היו"ר המליץ להיעתר לבקשה, אך השופט לא הסכים וציין כי הרקע העובדתי הוצג במעורפל. השופטת הדגישה כי חובו של המשיב לא היה מותנה בתוצאות הערעור אלא נבע מפסק דין של בית המשפט שחייב אותה לשלם למבקש. יתר על כן, מפעולות החברה עולה כי היא סבורה שהיא מחויבת לשלם למשיב, שכן היא לא שלחה לה כל בקשה להוכחת חוב ואף עתרה לבית המשפט העליון בבקשה לשמור על הכספים המדוברים. השופטת קבעה כי עמדת המשיבה לא השתנתה למרות הערעור וכי יש לראות בה חייבת, ובכך אפשרה לה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה ולדחות את הבקשה להוראה. המבקש חויב בהוצאות המשיב.