ת"א 24869-06-15

תקציר

המחלוקת בין כהן למנדלמן נסובה סביב הסכם מקרקעין שבמסגרתו כהן לא שילם למנדלמן את מחיר הרכישה כפי שנקבע בחוזה. התמורה הייתה אמורה להיות משולמת בשלושה תשלומים בתוך פרק זמן מוגדר. כהן שילם את התשלום הראשון בעת חתימת ההסכם, אך לא עמד בלוחות הזמנים לתשלומים הבאים. הדבר היווה הפרה של ההסכם. תחילה דחתה השופטת את טענתו של כהן כי אין באפשרותם לשלם את התשלום השני משום שעורך דינו של מנדלמן מנע מהם לרשום הערת אזהרה, שבתורה מנעה מהם לקבל הלוואה בנקאית. השופט קבע כי כהן יכול היה לרשום הערת אזהרה מלאה זמן קצר לאחר חתימת ההסכם וכי סירובו של הבנק להלוות כספים לכהן לא הוכח. עוד הדגישה השופטת כי ההסכם אינו מחייב את מנדלמן לחתום על מסמכי בנק לקבלת משכנתא וכי עצם הידיעה כי כהן זקוק למשכנתא אינה מטילה חובה על מנדלמן לשתף פעולה. טענתו של כהן כי חובתם בתשלום מותנית בקבלת משכנתא לא התקבלה, וכך גם בקשתם לפטור או לדחיית תשלומים. נקבע כי כהן הפר את ההסכם בכך שלא שילם למנדלמן את מחיר הרכישה במועדים המוסכמים. התנהלותם נמצאה בחוסר תום לב, שכן הם לא נקטו צעדים אקטיביים למילוי חובות התשלום או לביטוי נכונותם ויכולתם לשלם. עם זאת, ההפרה לא נחשבה מהותית בשל התנהלותו של מנדלמן וחלוף הזמן ללא כל פעולה מצידם. ההפרה הפכה ללא מהותית, מה שאומר שמנדלמן היה צריך לתת לכהן ארכה לתקן את ההפרה. בסופו של דבר הגיש מנדלמן תביעה שכנגד ומסר לכהן הודעת ביטול מפורשת ב-2016. למרות כישלונו המתמשך של כהן לתקן את ההפרה גם לאחר ההודעה, קבע השופט כי זכותו של מנדלמן לבטל את ההסכם הייתה כדין. בעקבות זאת נדחתה טענתו של כהן לאכיפת ההסכם, תביעתו של מנדלמן לביטול ההסכם התקבלה, והערת האזהרה לטובת כהן הורתה להימחק בהערת אזהרה חדשה שנכתבה לטובת מנדלמן. בנוסף, כהן חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של מנדלמן ואת שכר טרחת עורך דינו. פסק הדין ניתן בהיעדרו ביום 15.12.2017.