בש"א 26743-04-22

תקציר

פסק הדין המדובר נראה כפסק דין אזרחי בישראל. פסק הדין מפרט את הכללים לפיהם ניתן לעכב ביצוע החלטה עד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור. במקרה זה החליטה השופטת כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב חלקי של ביצוע פסק הדין. שני השיקולים שעל בית המשפט לשקול הם סבירות קבלת הערעור ומאזן הנוחות, הנוטה לטובת המבקש אם אי מתן השהייה יגרום נזק בלתי הפיך או יקשה על השבת המצב הקודם אם הערעור יתקבל. בדרך כלל, עיכוב ביצוע של פסקי דין כספיים אינו ניתן אלא אם כן המבקש יכול להראות כי לא ניתן להחזיר את המצב לאחור אם יזכה בערעור. במקרה זה, הנתבע שכנע את בית המשפט כי התובעים נמצאים במצב כלכלי ירוד וכי החריג חל. השופט הפעיל את שיקול דעתו להורות על עיכוב חלקי, וקבע את הסכום שיש לנכות על 100,000 שקל, אותו יש להפקיד בקופת בית המשפט. יתרת 220,000 השקלים תשולם לתובעים ללא דיחוי. בא כוח התובעים יכול להעביר כספים אלה לתובעים רק לאחר שהדירה הועברה לנתבע. השופטת גם בחרה שלא לחתום על פסק דין נפרד שביקשו התובעים, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם ביחס לבקשות אלה.