פ"א 12108-04-21

תקציר

פסק הדין דן בטענת "הסיכון הכפול", וקובע כי המשך הפרת צו שיפוטי, גם לאחר הגשת כתב אישום פעם אחת, היא דרך פעולה לגיטימית. בית המשפט קובע כי המערערים אכן ביצעו עבודות נוספות ללא רשות, ודוחה את טענתם כי מדובר בעבודות פנימיות שאינן טעונות היתר. גם הגנות הצורך והצורך נדחות, שכן בית המשפט אינו מוצא ראיות לסכנה מיידית או להיעדר אפשרויות חלופיות. גם הטענה כי אדם נוסף ביצע את העבודה נדחית, שכן ההוראה הופנתה כלפי רוני מזרחי, שהודה בביצוע העבודה בעבר. הכרעת הדין מתייחסת גם לאפשרות לבטל את ההרשעה, אך בית המשפט מוצא את העבירות חמורות, המהוות התרסה נגד שלטון החוק. לפיכך, הבקשה לאי הרשעה נדחית. גם הערעור על חילוט התחייבויות המערערים נדון. בית המשפט קובע כי יש לאכוף את ההתחייבות, המתפקדת כקנס על תנאי, במלואה לפי סעיף 76 לחוק העונשין, למרות התקיימותם החלקית של המערערים. במעבר לחומרת העונש, מוצא בית המשפט את גזר דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק היטב, והעונש שהוטל אינו מופרז בהתחשב באופי העבירה. לפיכך, גם ערעורם של המערערים בעילה זו נדחה. כתוצאה מכך, ערעור המערערים נכשל בכל ההיבטים, וערעור הוועדה מצליח, מה שמוביל לאכיפה מלאה של ההתחייבויות. התשלומים ישולמו בתשלומים, כאשר יתר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא לא ישתנו.