LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 9326-01-23

החלטה מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך9326-01-23
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך2 בנובמבר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםתפקיד פלוס אדקו בע"מ נ. Adecco Group AG
👨‍⚖️
שופטיםמיכל אגמון-גונן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של ההחלטה בעניין תפקיד פלוס אדקו בע"מ ואח' נ' Adecco Group AG ואח'** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשת המבקשים (התובעים) לתיקון כתב תביעה, לאחר שהליכים קודמים בבית המשפט עוכבו לצורך קיום הליך בוררות זרה. בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך לאפשר בירור מלא והוגן של המחלוקות המרכזיות, לבין הדרישה ליעילות דיונית, סופיות הדיון, והמגמה בפסיקת בית המשפט העליון המצמצמת את הגמישות בתיקון כתבי טענות תחת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תקסד"א 2018). **רקע עובדתי והליכים קודמים** 1. **הצדדים:** המבקשים הינם חברה ישראלית (אדקו ישראל) ושני בעלי מניותיה ודירקטורים בה (ברויטמן וקינד). המשיבים הינם חברה גלובלית (אדקו גרופ), חברה בת שלה (אדקו החזקות) ודירקטור מטעמם בחברה הישראלית (אסיאג). 2. **התביעה המקורית:** הוגשה על רקע סיום שיתוף פעולה בין הצדדים, תוך טענות להפרת שלושה הסכמים: הסכם רכישת מניות, הסכם בעלי מניות ומנהלים, והסכם שימוש בסימני מסחר. 3. **ההליכים המקדמיים:** המשיבים ביקשו לעכב הליכים בשל תניית בוררות זרה בהסכם סימני המסחר. בית המשפט נעתר לבקשה, עיכב את ההליכים בישראל עד להכרעת הבוררות, אך הותיר פתח להמשך ההליך בישראל לגבי מחלוקות שלא נפתרו בבוררות. 4. **הליכי הבוררות:** הצדדים ניהלו הליך בוררות בשוויץ בנוגע להסכם סימני המסחר. פסק הבוררות קבע כי הסכם סימני המסחר בוטל כדין. 5. **בקשת התיקון:** לאחר סיום הבוררות, המבקשים הגישו בקשה לתיקון התביעה, בטענה שפסק הבוררות שינה את המצב העובדתי והמשפטי, והוביל להתגבשות נזקים נוספים ועילות תביעה חדשות, חלקן קשורות להסכמים האחרים שלא נידונו בבוררות. **המסגרת הנורמטיבית – תיקון כתבי טענות** * **תקנה 46(א) לתקסד"א 2018:** מעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב להתיר תיקון כתב טענות, אך זאת "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן", תוך התחשבות בנסיבות כמו התנהלות המבקש, שלב ההליך, והמטרה המושגת. * **הפסיקה תחת תקסד"א 2018:** קיימת מגמה בפסיקת בית המשפט העליון המצביעה על "יד קפוצה יותר" בבחינת בקשות לתיקון כתבי טענות, בהשוואה לגישה המרחיבה שהייתה נהוגה בעבר לפי תקנות 1984. הדגש מושם על הצורך להציג נימוקים משכנעים לתיקון, במיוחד כאשר ניתן היה לכלול את הדברים בכתב הטענות המקורי. שיהוי, היעדר תום לב, והצורך ביעילות הדיונית מהווים שיקולים מכריעים. * **איזון האינטרסים:** בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרס של מבקש התיקון לברר את מלוא המחלוקת, האינטרס של הצד שכנגד להימנע מהארכת ההליך וייקורו, והאינטרס הציבורי ביעילות השימוש במשאבים שיפוטיים. * **פסיקת הוצאות:** במקרים רבים, פסיקת הוצאות יכולה לאיין את הפגיעה הדיונית הנגרמת לצד שכנגד, ובכך להכשיר את התיקון. אך לא תמיד פסיקת הוצאות מספיקה, במיוחד כאשר התיקון מצריך השקעת משאבים מערכתיים ניכרים. **ניתוח ההחלטה לגופה** 1. **הכרה בשינוי נסיבות:** בית המשפט מכיר בכך שפסק הבוררות מהווה "שינוי נסיבות ממשי" ומצדיק בחינה מחודשת של כתב התביעה. בכך, בית המשפט רואה בהליך הבוררות אירוע משנה תוקף בהתפתחות הסכסוך. 2. **עקרון סופיות הדיון (מעבר להכרעת הבוררות):** בית המשפט פועל על מנת למנוע "הכפלת הליכים" ולשמור על עקרון סופיות הדיון ביחס לסוגיות שכבר הוכרעו בבוררות. לפיכך, הוא דוחה באופן מוחלט את הכללת הטענות הנוגעות להסכם סימני המסחר, ומציין במפורש כי הסעדים החדשים שהתבקשו (כמו אי-הפניית לקוחות, חתימה על הסכם חדש, פיצוי בגין סיום היחסים) נובעים מהסכם זה וסותרים את פסק הבוררות. * **חידוש או עיקרון קיים?** זהו עיקרון יסוד במשפט, אך יישומו כאן בהקשר של בוררות זרה שמוכרת בישראל, מדגיש את כוחה המחייב של הכרעת הבוררות ואת הצורך בתיאום בין הליכים שיפוטיים להליכי בוררות. 3. **התאמת התביעה להסכמים שנותרו לדיון:** בית המשפט מתיר את התיקון ביחס להסכם רכישת המניות והסכם הבעלים והמנהלים, מכיוון שהסכמים אלו לא היו בליבת המחלוקת בבוררות, ונותרו בהם שאלות פתוחות. * **התמודדות עם "הסכמים אחרים":** עיקרון זה תואם את החלטתו הקודמת של בית המשפט לעכב הליכים ולא למחוק את התביעה, מתוך הבנה שייתכנו סוגיות נוספות. 4. **התמודדות עם עילות "חדשות" לכאורה (אי-תחרות וערבות):** בית המשפט נוקט גישה מחמירה יותר ביחס לעילות שנראה כי לא נבעו ישירות מסיום הבוררות (אי-תחרות ואי-העמדת ערבות). הוא דורש הבהרות מדוע עילות אלו לא נכללו בתביעה המקורית, ומדוע לא הועלו טענות לגבי התגבשותן בזמן אמת. בהיעדר הבהרות מספקות, הוא דוחה את הכללתן בתיקון. * **חידוש אפשרי:** הדרישה המפורשת להסבר לגבי מועד התגבשות העילות ומועד גילוין, במיוחד כאשר התיקון מוגש לאחר הליך משמעותי (כמו בוררות), מדגישה את הצורך בתום לב וביוזמה מצד התובעים להעלות את כל טענותיהם בהזדמנות הראשונה. זהו יישום של עקרונות היעילות וההוגנות. * **התמודדות עם התיישנות:** בפרט לגבי עניין הערבות משנת 2007, בית המשפט מציין את טענת המשיבים להתיישנות, אך ההחלטה עצמה אינה מכריעה בטענת ההתיישנות, אלא מתמקדת בשלב זה בשאלת התיקון. 5. **היעדר שיהוי דיוני:** בית המשפט קובע כי אין שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, שכן היא הוגשה לאחר סיום הבוררות, בהתאם להנחיה שניתנה. בכך, בית המשפט מפריד בין "שינוי נסיבות" (סיום הבוררות) לבין "שיהוי" (אי-הגשת הבקשה בזמן סביר). 6. **החלטה חלקית:** הבקשה התקבלה "באופן חלקי". משמעות הדבר היא שבית המשפט מאפשר את התיקון רק ביחס לעילות וסעדים שלא הוכרעו בבוררות, או שהתגבשו/התגלו לאחר סיומה, תוך החרגה ברורה של כל מה שהוכרע בבוררות. 7. **הנחיות לכתב תביעה מתוקן:** בית המשפט מורה על הגשת כתב תביעה מתוקן בהתאם להנחיותיו, תוך הדגשת הצורך להפריד בין העילות שנדונו בבוררות לאלו שלא, ובין עילות שהיו ידועות מראש לאלו שהתגלו רק לאחרונה. 8. **הוצאות:** בית המשפט נמנע מלפסוק הוצאות, מכיוון שהבקשה התקבלה באופן חלקי. הדבר עשוי לנבוע מההבנה כי חלק מטענות הצדדים היו מוצדקות, ושניהם נשאו בחלק מהנטל הדיוני. **חידושים אפשריים ודגשים משפטיים** * **השפעת הבוררות הזרה על הליך מקומי:** ההחלטה מדגימה כיצד פסק בוררות זרה, שאושר בישראל, יכול להשפיע באופן מכריע על המשך הליכים בבית משפט מקומי, תוך יישום עקרון סופיות הדיון. * **פרשנות גמישה של "שינוי נסיבות":** בית המשפט מפרש את סיום הליך הבוררות כ"שינוי נסיבות" המצדיק תיקון כתב תביעה, גם אם התיקון אינו מבוסס על עובדות חדשות גמורות, אלא על השלכות משפטיות וכלכליות של ההכרעה השיפוטית. * **הבחנה בין עילות שנדונו לעילות שלא נדונו:** בית המשפט מייצר הפרדה ברורה בין חלקי הסכסוך שהוכרעו בבוררות לבין אלו שנותרו פתוחים. הדבר דורש מהתובעים להציג כתב תביעה מתוקן שמשקף נאמנה את הפערים המשפטיים והעובדתיים שנותרו. * **הדרישה לשקיפות והצדקה לתיקון:** במיוחד ביחס לעילות שלא קשורות ישירות לסיום הבוררות (אי-תחרות, ערבות), בית המשפט מדגיש את הצורך של המבקשים להציג הצדקה מלאה וברורה למועד הגשת התיקון ולמהות העילות החדשות, תוך בחינת מועד גילוין ומועד התגבשותן. * **עידוד "ליבון מלא של המחלוקת":** למרות המגמה המחמירה, בית המשפט שומר על עקרון אי-הפתיחה של חזיתות חדשות שלא לצורך, אך כן מאפשר תיקון אם הוא תורם ל"הגעה לחקר האמת" ו"ליבון מלא של המחלוקות". **סיכום** ההחלטה מדגימה את האופן שבו בית המשפט מתמודד עם בקשות לתיקון כתבי טענות בהליכים מורכבים, המערבים הליכי בוררות זרה. בית המשפט מנסה לאזן בין הצורך בבירור מלא והוגן של הסכסוך, לבין העקרונות של יעילות דיונית, סופיות הדיון, והמגמה המצמצמת של בית המשפט העליון בתיקון כתבי טענות. הדגש על הצורך בהצדקה לכל תיקון, וההפרדה בין עילות שנדונו לעילות שנותרו פתוחות, מהווים מרכיבים מרכזיים בהחלטה.

חקיקה מקושרת

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ת"א 9326-01-23 תפקיד פלוס אדקו בע"מ נ. Adecco Group AG, מחוזי (2.11.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית