עב"ל 34147-04-17

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על פגיעה בעבודה, שם טען המערער, דוור, כי התקיפה אירעה במהלך עבודתו ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. עם זאת, החלטת בית המשפט דחתה את הערעור ותמכה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי החוק, תאונת עבודה חייבת להתרחש הן "במהלך העבודה" והן "עקב עבודה", כאשר האחרון הוא המרכיב המכריע יותר. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי לאירוע היה קשר מינורי ביותר לעבודתו של המערער. מהראיות עולה כי התקיפה נגרמה מכך שהמערער הרים שרשרת מהמדרכה וסירב להחזירה, מה שהוביל לעימות. בית המשפט פירש פעולות אלה כבחירות אישיות שאינן קשורות לעבודתו כדוור. תחת זאת, בית המשפט אפיין את הפגיעה כתוצאה מסיכוני דרך כלליים, שאינם חוסים תחת חזקת הסיבתיות הקשורה לתאונות עבודה. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בטענת המערער כי הפגיעה אירעה תוך כדי הצלת רכוש, כמשמעותו בסעיף 80(2) לחוק הרלוונטי. ככלל, החלטת בית המשפט המחוזי מצאה נכונה בהגיעו למסקנה כי הפגיעה לא הייתה תוצאה ישירה של עבודתו של המערער, ועל כן נדחה הערעור. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.