ת"א 39040-07-19

תקציר

בית המשפט בחן מספר טענות ותביעות שכנגד בנוגע לפרויקט יזמות נדל"ן בנווה צדק, תל אביב. התביעות נסובות סביב מספר הסכמים שנחתמו בין התובעים, מי דן, לבין הנתבעים, ענת, רמי ונעמי, שהם בעלי חברה משותפת שהייתה אמורה לבצע את הבנייה. מי דן טענה כי הנתבעים הפרו באופן יסודי את הסכמי המכר והבנייה, לרבות אי תשלום היטל השבחה וגרימת עיכובים בבנייה, וביקשה מבית המשפט לחייב את הנתבעים בתשלום היטל השבחה, וכן פיצוי מוסכם ונוסף בגין העיכובים. הנתבעים טענו כי מי דן לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכמים ותבעו שכנגד תשלומים שונים, לרבות בגין עבודות נוספות, פיצוי מוסכם בגין הפרות יסודיות והשבת ערבות והלוואה. בית המשפט מינה מהנדס מכריע שיבחן חלק מהמחלוקות הקשורות להסכם הבנייה, לרבות האיחור בהתחלת עבודות הבנייה והעיכוב בביצוע העבודות על פי לוח הזמנים, וכן את התשלומים המגיעים לחברה בגין העבודות שבוצעו. המהנדס מצא את שני הצדדים אחראים לעיכובים, וייחס 40% מהאחריות למי דן. בנוגע לתשלומים, קבע המהנדס כי החברה חייבת למי דן 415,827 שקל בגין עבודות שבוצעו ועוד 80,000 שקל בתשלום נפרד. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים בעניין היטל ההשבחה, וקבע כי על ענת לשלם את ההיטל על חלק הקרקע שנותרה ברשותה. סירובה לעשות כן היווה הפרה של הסכם המכר. עוד קבע בית המשפט כי הפיצוי המוסכם בגין איחורים, שנקבע בהסכם הבנייה, נועד רק למי דן ולא לנתבעים, שכן לא הגיוני שהנתבעים יקבלו פיצוי מחברתם. באשר לתביעות שכנגד, קבע בית המשפט כי על מי דן לשלם לחברה את הסכומים שנקבעו על ידי המהנדס המכריע, בניכוי הפיצוי המוסכם בגין העיכוב שהחברה חייבת למי דן. בית המשפט דחה את מרבית טענות הנתבעים שכנגד, לרבות הבקשה לפיצוי מוסכם בגין הפרות יסודיות, שכן ההפרות לא היו מהותיות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים בכל הנוגע לפירעון הערבות וההלוואה, שבית המשפט קבע כי מדובר בערבות הוצאה לפועל. בית המשפט הורה למי דן לשלם לנתבעים 415,827 שקל ו-80 אלף דולר (שוויו בקירוב בשקל), שניהם בהפרשי הצמדה וריבית, ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל. סכום הפיצוי המוסכם בגין האיחור, 160,875 שקל, ינוכה מסכומים אלה.