רע"א 6753/15

תקציר

פסק הדין דן בנסיבות בהן ניתן להעביר בוררים מתפקידם לפי סעיף 11 לחוק הבוררות. החוק קובע כי בית המשפט רשאי להדיח בורר אם הוא אינו ראוי לאמון הצדדים, אם התנהגותם גורמת לעיוות דין או אם נבצר מהם למלא את תפקידם. משמעות המונח "נבצרות" ויישומו נדונה במקרה זה. בית המשפט קובע כי המונח מתייחס לסיבות חיצוניות שאינן בשליטת הבורר, כגון מוות, מחלה או הגירה, ולא למצבים של חוסר אמון, יריבות או עוינות חריפה בין בוררים. השופטים סבורים כי הרחבת ההגדרה כך שתכלול גם את ההגדרה האחרונה עשויה לתמרץ בוררים להתנהג באופן בלתי ראוי ולבצע מניפולציות מכוונות בהליך. לפיכך, יחסי העוינות בין הבוררים במקרה זה אינם מקימים עילה משפטית להסרתם לפי סעיף 11(3) לחוק הבוררות. יתר על כן, השופטים מסכימים עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא להדיח את הבורר צימבליסט לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות, והם גם אינם רואים צורך להרחיק מי מהבוררים לפי סעיף 11(2) לאותו חוק. השופטים מדגישים כי מצופה מהבוררים להתנהל במקצועיות ובכבוד, וכל הפרה של חובת האמונים שלהם עלולה לגרור הליכים משפטיים. עוד יציינו כי לצדדים יש אפשרות לפנות לבית המשפט המחוזי לקבלת הנחיות נוספות או להגיש בקשה להדחת בורר מטעמים שטרם נדונו או הוכרעו. לבסוף, השופטים קוראים לבעלי הדין ליישב את הסכסוך ביניהם לכבוד סבם המשותף, שלזכרו הם חבים חובה, או לפחות לפלג וללכת בדרכיהם הנפרדות. פסק הדין נועד להבהיר את הנסיבות בהן ניתן להרחיק בוררים, ללוות מקרים עתידיים ולתרום להתפתחות דיני הבוררות בישראל.