ת"פ 2803/05

תקציר

המבקש הגיש בקשה למחיקת כתב האישום נגדו בטענה שהוא סותר את עקרונות הצדק וההגינות. הטענות העיקריות מבוססות על שיהוי ואכיפה בררנית. שיהוי של חמש שנים מביצוע העבירות ועד להגשת כתב האישום הוא בלתי סביר ופוגע באופן מהותי ביכולתו של המבקש להתגונן. המשיב, לעומת זאת, מצדיק את השיהוי בכך שהוא מסביר את מהלך החקירה ומציין כי כתב האישום הוגש בתוך תקופת ההתיישנות הסטטוטורית. באשר לאכיפה בררנית, טוען המבקש כי הימנעותו של המשיב מנקיטת צעדים משפטיים נגד 13 החיילים האחרים המעורבים בפרשה יוצרת תחושת עוול. המשיב טוען כי מרבית החיילים לא הבינו כי הם מבצעים פשע וכי יש די ראיות נגד חלקם כדי להצדיק את ההחלטה להעמידם לדין בעתיד. עוד מדגיש המשיב כי תפקידו של המבקש שונה מזה של החיילים, שכן הוא הקים לכאורה חברות לביצוע העבירות. השופט מגיע למסקנה כי הטענות שהעלה המבקש אינן מצדיקות את ביטול כתב האישום, במיוחד נוכח חומרתן של העבירות המיוחסות לו. השופט מדגיש כי השיהוי יילקח בחשבון בעת בחינת הראיות וכי סוגיית האכיפה הבררנית נעדרת שחר. לפיכך, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית, והמשפט יימשך.