תא"מ 11270-07-14

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת הנאשם. ראשית, רישומו של הנתבע כבעלים של הנכס בתקופה הנדונה אינו תקף, שכן התובע לא סיפק את ההצהרות הדרושות המאשרות זאת. שנית, באשר לחובת ההודעה על עזיבת הנכס, השופטת מסכימה עם הנתבע כי הדינים הרלוונטיים עליהם הצביעה התובעת נכנסו לתוקף בשנת 2012 ולא ניתן להחילה רטרואקטיבית. לפיכך, התובע לא הוכיח די הצורך כי הנתבע היה בעל הנכס לאחר חודש מאי 2005, ועל כן לא ניתן לחייבו בגין צריכת מים בתקופה זו. לבסוף, השופט מצדד בטענת הנתבע כי תביעת התובע התיישנה, שכן היא הוגשה כמעט תשע שנים לאחר עילת התביעה. השופט דוחה גם את טענת התובע כי ניסיון עיקול עוצר את תקופת ההתיישנות, שכן לא הוצגו ראיות לניסיון כזה. התובע חויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע, בסך 1,500 ₪, בתוך שבעה ימים.