עמ"נ 51915-10-21

תקציר

אזרח ישראלי-גרמני, ששהה לאחרונה בחו"ל, ערך חיפוש בכספת שלו בישראל ותכולתה נתפסה על ידי משטרת ישראל במזומן בשקלים, אירו ודולרים בסך של כ-1,277,470 שקלים. הכספים נתפסו בחשד למעורבותו בפרשת הונאה ברשת. בעקבות בקשה לסיוע משפטי מגרמניה, שם נעצר המערער בחשד למרמה, עבירות מס והלבנת הון, הגישה משטרת ישראל בקשה לצו תפיסה של נכסי המערער. ועדת העיצומים המוניטריים הטילה על המערער עיצום כספי וקבעה כי הפר את חובת הדיווח עם כניסתו לישראל כמתחייב מחוק איסור הלבנת הון. המערערת ערערה על החלטת הוועדה, טענה לפגמים פרוצדורליים ומהותיים וערערה על גובה הסנקציה. בית המשפט דחה את מרבית טענותיו המקדמיות והפרוצדורליות של המערער, ומצא את החלטת הוועדה משביעת רצון. באשר לטענות מהותיות, קבע בית המשפט כי לוועדה סמכות וראיות מספיקות כדי להגיע למסקנה של הפרת חובת דיווח, תוך שהוא דוחה טענות בדבר ראיות מפוברקות ובהתחשב בחוסר שיתוף הפעולה של המערער. עם זאת, בית המשפט מצא את הסנקציה הכספית שהוטלה מופרזת והפחית אותה ל-700,000 ₪, תוך שהוא מורה לשחרר את יתרת הכספים למערערת אלא אם כן ייפגע על ידי חוק אחר. פסק הדין הדגיש את תפקידה של הוועדה במאבק בהלבנת הון ואת סבירות החלטתה, למרות כמה ליקויים פרוצדורליים.