ע"מ 1161/02

תקציר

הערעור והערעור שכנגד הם ביחס לפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בעניין חלוקת נכסים בבעלות בני זוג שהיו ידועים בציבור. בפסק הדין המקורי נקבע כי המשיב זכאי ל-30% מהתמורה ממכירת הבית שבבעלות המערערת, שכן המשיב תרם למקדמה ולתשלומי המשכנתא. שני הצדדים ערערו על החלטה זו, כאשר המערערת טענה כי תרומות המשיב היו מתנות או תשלומים למזונות עבור ילדם, והמשיבה טענה כי הם היו ידועים בציבור זמן רב יותר ממה שקבע בית המשפט, וכי הם הסכימו לחלוק את כל הנכסים. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי הצדדים היו ידועים בציבור במשך כשנה וכי תרומותיו של המשיב לבית לא היו מתנות. עוד מצאה ערכאת הערעור כי טענת המשיב כי התשלומים ששולמו מהווים תשלומי מזונות אינה משכנעת. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיב לא הציג ראיות מספיקות להוכחת כוונת הצדדים לחלוק בנכסים, ועל כן דחה את תביעתו. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיקבע את הסכום המדויק שהמערער חייב למשיב כפיצוי בגין תרומתו לבית ותשלומי המשכנתא. הערעור התקבל, הערעור שכנגד נדחה, והמשיב חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער.