רע"ב 8734/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על משך חופשתו של אסיר. המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות מין חמורות באחייניתו הקטינה, ביקש להאריך את חופשתו מעבר ל-10 השעות המאושרות. הערעור, שנבחן על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, התמקד בפוטנציאל הפגיעה בנפגע אם תינתן לאסיר חופשה ממושכת. הגופים שקלו את ההשפעה על הקורבן, את הסיכון הנשקף מהאסיר ואת הצורך להגן על הציבור, והחליטו שלא להאריך את החופשה ל-24 שעות. בית המשפט הכיר אמנם בחשיבותה של חופשת האסירים ובהשפעתה החיובית הפוטנציאלית, אך לא מצא עילה להתערב במקרה זה, שכן הליך קבלת ההחלטות היה סביר ומאוזן, במיוחד בהתחשב באופי פשעיו של המבקש. פסק הדין מדגיש כי חופשה היא פריבילגיה ולא זכות, וניתן להגבילה מסיבות משמעותיות. מכיוון שמקרה זה אינו מעלה סוגיות בעלות חשיבות ציבורית או כללית, הערעור נדחה, ומשך החופשה נותר על 10 השעות המאושרות. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת ואינה מצדיקה בחינה מחודשת נוספת, במיוחד כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו.